סוסנוביק נ' רמגור השקעות בע"מ

פסק - דין

1. לפנינו תביעה, שהוגשה בסדר דין מהיר ביום 14/3/11, לפיצוי התובע בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנותה של הנתבעת, המשמשת כחברת ניהול בבנין הידוע כ"בית התאומים" ברח' כנפי נשרים 15 בירושלים, ואשר בו מצוי משרד עורכי הדין של התובע (להלן – המשרד).

2.יצוין, כי הואיל ומדובר בתביעה בסדר דין מהיר, הרי מכוח הוראות תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי בלבד, הואיל ואין בו חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור המצדיקים הנמקה מפורטת.

3.לטענת התובע בכתב התביעה, הנתבעת, כחברת הניהול, מחזיקה את הבניין ברמה ירודה.

לטענתו, מערכת מיזוג האוויר אינה פועלת כנדרש וישנן תקלות רבות, אשר אותן נאלץ התובע לתקן על חשבונו.

עוד נטען, כי הבניין סובל מבעיות בצנרת, דבר אשר גרם לנזילה מקומה שמעל למשרד התובע, ביום 27/6/10, ולהצפת המשרד במים שמקורם בביוב ולריח בלתי נסבל, עד כי המשרד הושבת למשך שבעה ימים, בתקופה שבין 27/6/10 ועד 4/7/10 (להלן – תקופת ההשבתה).

4.במסגרת כתב התביעה דורש התובע סכום של 32,061.35 ₪ המורכב כדלקמן :

3524.35 ₪ - תיקוני מזגן על פי נספחים ג'1 עד ג'8 לכתב התביעה;

3,537 ₪ - השתתפות עצמית בשל נזקי הצפת שטיחים במשרד, לאחר שחברת הביטוח כיסתה חלק מהנזק;

15,000 ₪ - בשל פגיעה בעבודת התובע בתקופת ההשבתה;

10,000 ₪ - פיצוי בשל עוגמת נפש עקב אי תפקוד המשרד בתקופת ההשבתה ועקב יחסה המזלזל של הנתבעת ומחדליה.

5.הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח קיומה של רשלנות מצדה, ובהעדר רשלנות - לא קמה אחריות מצד הנתבעת לנזקיו הנטענים של התובע, ועל כן דין התביעה להידחות.

6.לעניין המזגנים טוענת הנתבעת, כי קיים בבניין "מגדל קירור" המספק מים קרים לכל אותם המשרדים אשר בחרו להתחבר למערכת המיזוג המרכזית, כמו משרד התובע.

לטענתה, המזגנים המצויים במשרדו של התובע הותקנו על ידו ותחזוקתם אינה קשורה למערכת המיזוג הכללי, והנתבעת אינה אחראית לתחזוקתם.

הנתבעת טוענת כי התובע הוא צרכן קצה, והוא לבדו אחראי על התקנת המזגנים במשרדו ולביצוע תחזוקה שוטפת, בעוד שהנתבעת אחראית אך ורק על המערכות הציבוריות והמשותפות.

7.לעניין יתר ראשי הנזק הנטענים על ידי התובע טוענת הנתבעת, כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיחם, לא הוכח כאמור קיומה של רשלנות מצדה של הנתבעת, ואף לא הוכח כי הנתבעת אחראית כמזיק לנזקיו.

8.לאחר עיון בכל טענות הצדדים ושמיעת העדים בדיון שנערך ביום 12/2/12 - הגעתי למסקנה כי התובע אכן לא הצליח להוכיח קיומה של רשלנות מצד הנתבעת וקיומה של אחריות מצד הנתבעת כמזיק , הן לעניין המזגנים שבמשרד התובע והן לעניין ההצפה.

אין מחלוקת כי אירעה הצפה במשרדו של התובע, אולם מקור הנזילה היה בנכס המצוי מעל משרד התובע שאינו מצוי בשליטת הנתבעת , ולא הומצאה כל חוות דעת מקצועית לפיה נגרמה הנזילה עקב תחזוקה לקויה של הבניין או צינורות פגומים המצויים באחריותה של הנתבעת.

הואיל וכאמור מקור הנזילה בנכס המצוי בשליטת מי ששכר אותו (לשכת הפרסום הממשלתית) ולא בשליטת הנתבעת – הרי שהנתבעת לא יכלה, ואף לא הייתה צריכה לצפות כי תיגרם נזילה, ואין להטיל עליה את האחריות בגינה.

התובע, מטעמים השמורים עמו, לא מצא לנכון לצרף לתביעתו את השוכרת, שמקור הנזילה היה כאמור מהנכס שבשליטתה, ובחר להתמקד בנתבעת בלבד, כנראה משיקולים של היותה "כיס עמוק".